שתיקה Silentium (פ.טיוטצ'ב)

הַחְרֵשׁ! הַטְמֵן, הַסְתֵּר הֵיטֵב

אֶת הָרְגָשׁוֹת, כְּמִיהוֹת הַלֵּב –

יִהְיוּ, בְּעֹמֶק הַנְּשָׁמָה,

כַּכּוֹכָבִים שֶׁבִּדְמָמָה –

יִזְרַח אוֹרָם וְיֵחָלֵשׁ;

צְפֵה בְּזִיוָם – וְהַחֲרֵשׁ.

אֵיךְ יְבַטֵּא הַלֵּב תּוֹכוֹ?

אִישׁ הֲיָבִין אֶת בֶּן שִׂיחוֹ?

לְשַׁד חַיָּיו, רָזֵי רָזָיו?              

הֲגִיג כִּי יֵאָמֵר – כָּזָב.

בִּפְרֹץ הַבְּאֵר הִיא תִּתְרַפֵּשׁ;

מֵימֶיהָ שְׁתֵה – וְהַחֲרֵשׁ.

בְּתוֹךְ הַנֶּפֶשׁ הִסְתַּגֵּר!  

בְּתוֹכְךָ עוֹלַם פְּאֵר,

סוֹד מַחְשָׁבוֹת קְסוּמוֹת-כְּמוּסוֹת.

יַבְהִיל אוֹתָן הֲמוֹן חוּצוֹת

אַף יְפַזְּרָן אוֹר יוֹם פּוֹלֵשׁ;

שְׁמַע אֶת שִׁירָן – וְהַחֲרֵשׁ!