קונסטנטין בלמונטלֹֹא פּוּשְׁקִין שֶׁשָּׁר אַחֲרֵי יַאמְבִּים טְרוֹכֵאִים,מוֹפֵת לְפִיּוּט קַל צְלִילִים,לֹא פֵט שֶׁחָצַב בְּכָל לַחַן קָמֵיעַ,לֵב שְׁבוּי אַהֲבָה לְהַנְעִים,לֹא טְיוּטְצֵ'ב, שֶׁחָשׁ תַּצְלִילֵי לַיִל וָעֶרֶב,שָׁאוֹן שֶׁהַכָּאוֹס מֵבִיא,לֹֹא לֵרְמוֹנְטוֹב – דַּחַף פּוֹנֶה אֱלֵי חֵרֶב,הֲגוּת לֵב רַבַּת כּוֹכָבִים,גַּם לֹא בָּרָטִינְסְקִי רַב דַּעַת וָיֵדַע,קוֹלֵעַ מִלִּים דַּיקָנִי,לִמְּדוּנִי תּוֹרַת הֶחָלִיל הַנֶּחְמֶדֶת,לִטְּשׁוּהוּ אֶת יַהֲלוֹמִי.טְרוֹכֵאִים וְיַאמְבִּים קִצְרֵי הָרַגְלַיִםהִכַּרְתִּי בְּלַחַשׁ פְּלָגִים,יוֹנָה בְּהֶמְיָה רַכָּה בֵּין הָעַרְבַּיִםלִמְדַתְנִי נִגּוּן הַמִּלִּים.בְּנוֹעַ וָשׁוּחַ בְּרוּחַ צוֹנֶנֶתעַנְפֵי עֵץ לִבְנֶה בּוֹכִיִּיםנָתְנוּ פְּעִימַת אַמְפִּיבְּרַךְ מִתְנַגֶּנֶת,בּוֹ וָלְס חֲלוֹמוֹת נִשְׁכָּחִים.דַּקְטִיל - פַּעֲמוֹן בְּקוֹלוֹ לִי הִשְׁמִיעַ,אֲנָפֵסְטְ - מִצְעָד לִי גִּלָּה.חוּשִׁי הַשִּׁירִי עַל כָּרְחִי בִּי הוֹפִיעַ,כְּנֹעַם עַל פְּנֵי הַכַּלָּה.בַּגַּן, בּוֹ זְרִיחוֹת יַלְדוּתִי הַמְּאֻשֶּׁרֶתנָסְכוּ אוֹרָתָן הַגְּנוּזָה,רִשְׁרוּשׁ מַקְהֵלַת עֲנָפִים מְנֻשֶּׁבֶתנָדַד מִתִּרְזָה לְתִרְזָה.בֵּינִי לְעַצְמִי אֵצֶל שְׂדֵה נִיר הָגִיתִי,לִי אוֹת בְּשִׁבֹּלֶת הָיָה,אֱלֵי הֶחָרוּז הַתָּכֹל לִי דִּמִּיתִי,בֵּין צְהוֹב הַדָּגָן, דְּגָנִיָּה.רִיצַת הַבְהָקוֹת חֲרִישִׁית, מְרַקֶּדֶת,שֶׁשְּׁמֵי יוּלִי חַם נִדְנְדָה,עַל אֶרֶץ פְּלָאוֹת, בָּה אֶרְאֶה צִפּוֹר עֵדֶןסִפְּרָה סִפּוּרֵי אַגָּדָה.בְּתֵקַע שׁוֹפַר הָרוֹעֶה אֵצֶל נַחַלבְּרַעַם, הוֹלְכִים וְגוֹבְרִיםנִדְמוּ לִי דְּרָכִים, נִשְׁמְעוּ שִׁיר וְלַחַן,הִתְחַלְתִּי חוֹבֵב עֲגוּרִים.הִצְלִיחַ! דַּרְכִּי עַד אֵין קֵץ מִתְאָרֶכֶת,שִׁירַי – מִתְנַגְּנִים, מִזְדַּמְּרִים.הַלֵּל לַפְּלָגִים עַל שִׁירְכֶם שֶׁבְּשֶׁקֶטשַׁרְתֶּם לִי הַרְחֵק בַּכְּפָרִים.אוּלַי נַעֲלָה מִשֶּׁלִּי וּמֻאֶרֶתתִּהְיֶה הַצְלָחַת אֲחֵרִים,סוֹבַבְתִּי אָמְנָם הָעוֹלָם. אֵיךְ אַחֶרֶתעִם רוּחַ הָיִינוּ סָחִים?כָּל אֶרֶץ וָאֶרֶץ רָאִיתִי בַּחֶלֶד -אַךְ טוֹב לִי מִכָּל הַחֶמְדּוֹתאוֹתוֹ הֶחָרוּז הֶחָבִיב שֶׁבַּתְּכֵלֶתבְּרַחַשׁ רַחֲבֵי הַשָּׂדוֹת.1924 | К.Бальмонт Не Пушкин, за ямбами певший хореи Качались шуршанья ветвей И видел в колосьях намек |