אֲנַחְנוּ נוֹסְעִים לְבַקֵּר

הָעֶרֶב אֶת סָבְתָא אֶסְתֵּר.

נוֹסְעִים לֹא כֻּלָּם, אֶלָּא רַק

הוֹרִים, נַעֲמָה וְיִצְחָק.

 

אָז לֹא נִצְטוֹפֵף בָּאוֹטוֹ הַיּוֹם,

הַיּוֹם לְכֻלָּם יֵשׁ בָּאוֹטוֹ מָקוֹם.

 

אָבָּא – נָהָג - יוֹשֵׁב מִקָּדִימָה,

אִתּוֹ מִקָּדִימָה יוֹשֶׁבֶת גַּם אִמָּא.

נוֹתְרוּ עוֹד שְׁלוֹשָׁה מְקוֹמוֹת

לִשְׁנַיִם -  לְאָח וְאָחוֹת.

 

אָז יָאלְלָה, חֶבְרַיָּה, נוֹסְעִים!

לָאוֹטוֹ מַהֵר נִכְנָסִים:

נַעֲמָה מִיָּמִין וְיִצְחָקִי מִשּׂמֹאל

וּפִתְאוֹם .... אוֹי וַאֲבוֹי!

בּוּם גָּדוֹל!

שְׁנֵי רָאשִׁים נִפְגְּשׁו

וְצָוְחוּ: "אוֹי, כּוֹאֵב!!!"

שְׁנֵי רָאשִׁים הִתְנַגּשׁוּ, 

הַכְּאֵב לֹא חוֹלֵף.

 

שְׁתֵי בַּלּוּטוֹת צָמְחוּ

עַל רָאשֵׁי הָאַחִים.

הֵם בּוֹכִים וְצוֹרְחִים,

צוֹחָקִים וּבוֹכִים.

 

כָּךְ יִצְחָק בְּיָמִין, נַעֲמָה בְּצַד שְׂמֹאל

אֶת הַמֶּצַח צָבְעוּ כָּל אֶחָד בְּכָחֹל.

 

וּבַזֶּה סִיְּמוּ הָאַחִים אֶת הַקְּרָב

עַל מְקוֹם  מְרִיבָה בְּמֶרְכַּז הַמּוֹשָב.

 

אָז מָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה מְיֻחָד?

מָה כֹּה נֶחְמָד בּוֹ?

כִּי הוּא רַק אֶחָד!