אוֹטוֹבּוּס מָלֵא נוֹסְעִים, כָּל הַמּוֹשָׁבִים תְּפוּסִים,אֵין מָקוֹם לָשֶׁבֶת.וּפִתְאוֹם עָלְתָה קְשִׁישָׁה,נֶעֶמְדָה בַּדֶּלֶת. נַעַר זֶה קָפַץ מִיָּד,וְעוֹמֵד זָקוּף בַּצַּד.הַזְּקֵנָה יָשְׁבָה בְּנַחַת,בְּכִסְּאָהּ הִיא מִתְרַוַּחַת. נַעַר טוֹב הוּא וְרַחוּם,כָּךְ תִּנְהַג אַתָּה גַּם כֵּן,כִּי "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּםוְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן". עוֹד דֻּגְמָה לְרַע וָטוֹב?בּוֹא תֵּשֵׁב יוֹתֵר קָרוֹב. יַלְקוּט עַל גַּב, בְּיָד דַּפִּים,הַיֶּלֶד שָׁב מִלִּמּוּדִים.לְיָדוֹ בָּרְחוֹב עוֹבֵרחַיִּים – אַבָּא שֶׁל חָבֵר. אֶתְמוֹל בְּגַן הַמִשְׂחָקִיםהֵבִיא לוֹ חַיִּים מַמְתַּקִּים. טְעָמָם הַמְּעוּדָןעַד עַתָּה בַּפֶּה לֹא פָּג,אַךְ הַיֶּלֶד הַקָּטָןלֹא מֵגִיב, שׁוֹתֵק כְּמוֹ דָג. לֹא בִּרְכַּת "שָׁלוֹם" לְחַיִּים,לֹא חִיּוּךְ עַל הַשְּׂפָתַיִם. וְאַל תַּגִּידוּ: לֹא נוֹרָא!כִּי לֹא יָפֶה הַמַּעֲשֶׂה,וְהַתְּמוּנָה הַזֹּאת מָרָה.אָז שְׁמַע נָא, בְּנִי, וְכָךְ עֲשֵׂה: לַשָּׁכֵן תַּסְּבִּיר פָּנִיםוְתוֹמַר לוֹ: יוֹם נָעִים! אַתָּה נִכְנָס לַחֲבֵרִים?זְכֹר, יֵשְׁנָם גַּם אֲחֵרִים:אָחוֹת אוֹ אָח, אוּלַי הוֹרִים,שֶׁבְּאוֹתָהּ דִּירָה גַּרִים. תּוֹמַר "שָׁלוֹם" לְכָל אֶחָד,זֶה טוֹב, יַלְדִּי, וְגַם נֶחְמָד. | טוֹב וָרַע – הֵם מִתְחַבְּאִיםבַּדְּבָרִים הֲכִי קְטַנִּים:בְּמִלִּים וְחִיּוּכִים,לִפְעָמִים בְּלִכְלוּכִים. הִנֵּה יֶלֶד שֶׁאָכַל אַרְטִיק וְחָטִיף,אֶת הָעֲטִיפוֹת לַכְּבִישׁ הוּא מִיָּד הֵעִיףוְעַכְשָׁיו הַרְבֵּה לִכְלוּךְ מִתְעוֹפֵף בָּרְחוֹב.מַעֲשֶׂה כָּזֶה, חָמוּד, מַעֲשֶׂה לֹא טוֹב. יֶלֶד זֶה אָכַל בַּחוּץ צִ'יפְּס וְשׁוֹקוֹלָד,אֶת הָעֲטִיפוֹת מַמְשִׁיךְ לְהַחְזִיק בַּיָּד.כָּל הַלִּכְלוּכִים מַקְפִּיד הוּא לִזְרֹק לְפַח,כָּכָה יַעֲשֶׂה תָּמִיד יֶלֶד מְחֻנָּךְ. לַיְלָה כְּבָר עַל הַשָּׁעוֹןאָז הִגִּיעַ זְמַן לִישׁוֹן. הַיַּלְדָּה הִתְרַחֲצָה,לַמִּטָּה מַהֵר קָפְצָה,אֶת הַחֶדֶר הִיא קִשְּׁטָהבִּבְגָדֶיהָ שֶׁפָּשְׁטָה. כְּבָר שְׁלוֹשָׁה יָמִים בַּחֶדֶרמֻשְׁלָכִים עַל הָרִצְפָּהחֲצָאִית, חֻלְצָה וּסְוֶדֶר,מִכְנָסַיִם וְצִפָּה. כָּאן לִמְצֹא דָּבָר - זֶה נֵס,כָּאן שׁוֹלֵט אִי סֵדֶר,לֹא נָעִים לְהִכָּנֵסלְאוֹתוֹ הַחֶדֶר. וְהִנֵּה יַלְדָּה אֲחֶרֶתחֲרוּצָה וּמְסֻדֶּרֶת,הִיא אָמְנָם קְטַנָּה כְּמוֹ זֶרֶתאַךְ לְאִמָּא כְּבָר עוֹזֶרֶת. כַּאֲשֶׁר בַּבֹּקֶר קָמָההִיא קִפְּלָה אֶת הַפִּיגָ'מָהוְסִדְּרָה אֶת מִטָּתָהּ,גַּם הִסְפִּיקָה לְהַלְבִּישׁאֶת אֲחוֹתָהּ הַפָּעוֹטָה. הַיַּלְדָּה כֵּלִים שׁוֹטֶפֶת,(הֲרֵי אִמָּא עֲמוּסָה),חֻלְצָתָהּ הַמְּלֻכְלֶכֶתמַכְנִיסָה לְסַל כְּבִיסָה. זֶה טוֹב וּכְלָל לֹא מְיֻתָּרלִהְיוֹת נָקִי וּמְסֻדָּר. |