כָּאן לְיָד נַדְנֵדָה, מַגְלֵשָׁה וְסֻלָּם,
בְּצִלָּם,
נֶעֱמַדְתִּי עַל גַּג בֵּית הַצַּלָּם.
כִּי אֵינָם יְכוֹלִים תִּינוֹקוֹת בֵּית רַבָּן
לְשַׂחֵק אֵצֶל צֶלֶם אָדָם.
וְעֵינַי צָלְלוּ אֶל הָהָר הַכָּסוּף
אֶל הַתְּכֵלֶת מִתַּחַת שְׁחָקִים,
וְתָהוּ הִרְהוּרַי: עָד מָתָי אֲסַפְסוּף
שָׁם יוֹסִיף לְשַׂחֵק מִשְׂחָקִים?