כָּאן הוּמַת כָּל זָקֵן וָיֶלֶד,

הַצְּרִיפִים נִצָּבִים כְּשֶׁלֶד –

מַחֲנֶה הַשְׁמָדָה לְפָנַיִךְ.

הַדְּמָעוֹת עוֹמְדוֹת דֹּם בְּעֵיְנַיִךְ

וְהוֹפְכוֹת לִזְכוּכִית מַגְדֶּלֶת.


הַסְּחָבוֹת – כַּעֲלִים בַּסֵּפֶר:

סִפּוּרֵי חַיִּים בְּכָל תֶּפֶר,

וְאֵלַיִךְ זוֹעֶקֶת נַעַל,

גִּיל פְּסִיעָה בְּעוֹרָהּ, צְלִיל שַׁעַל

נֶַהָפְכָה לְאֵפֶר.


כָּאן הוּמַת כָּל זָקֵן וָיֶלֶד,

הַחַיִּים הִתְקַשּׁוּ כְּמֶלֶט

וְהוֹמָה הַדְּמָמָה בְּלֹא רֹגַע.

לֹא תֶּחְדַּל נִשְׁמָתֵךְ לִתְמוֹהַּ:

הָא כֵּיצַד זֶה קָרָה בַּחֶלֶד?