כָּאן הוּמַת כָּל זָקֵן וָיֶלֶד,
הַצְּרִיפִים נִצָּבִים כְּשֶׁלֶד –
מַחֲנֶה הַשְׁמָדָה לְפָנַיִךְ.
הַדְּמָעוֹת עוֹמְדוֹת דֹּם בְּעֵיְנַיִךְ
וְהוֹפְכוֹת לִזְכוּכִית מַגְדֶּלֶת.
הַסְּחָבוֹת – כַּעֲלִים בַּסֵּפֶר:
סִפּוּרֵי חַיִּים בְּכָל תֶּפֶר,
וְאֵלַיִךְ זוֹעֶקֶת נַעַל,
גִּיל פְּסִיעָה בְּעוֹרָהּ, צְלִיל שַׁעַל
נֶַהָפְכָה לְאֵפֶר.
כָּאן הוּמַת כָּל זָקֵן וָיֶלֶד,
הַחַיִּים הִתְקַשּׁוּ כְּמֶלֶט
וְהוֹמָה הַדְּמָמָה בְּלֹא רֹגַע.
לֹא תֶּחְדַּל נִשְׁמָתֵךְ לִתְמוֹהַּ:
הָא כֵּיצַד זֶה קָרָה בַּחֶלֶד?