הזמן

הַזְּמַן יוֹדֵעַ לָרוּץ,

יָכוֹל לַעֲמֹד מִלֶּכֶת,

לְהִדָּבֵק לְלֶחִי.

הַזְּמַן יָכוֹל לְאַכְזֵב,

יָכוֹל לְנַחֵם בְּשֶׁקֶט,

דַּקָּה מַכָּה וּמְנַשֶּׁקֶת.

הַזְּמַן יוֹדֵעַ לִבְנוֹת,

בַּלָּאט וְאַט אַךְ בָּטוּחַ,

הָיֵשׁ בִּי מַסְפִּיק אֹרֶךְ רוּחַ?

הַזְּמַן, הַיּוֹדֵעַ סוֹדוֹת,

שׁוֹמֵר עַל שְׁתִיקָה כַּסֶּלַע,

כֵּיצָד הָאֶמֶת תִּתְגַּלֶּה לָהּ?

הַזְּמַן יוֹדֵעַ לִקְפֹּא,

יוֹדֵעַ לִדְלֹף הַחוּצָה,

הָאַחֲרָיו אָרוּצָה?