דייסת סולת

בְּגַן הַיְּלָדִים

שָׂמוּ לְפָנַי צַלַּחַת

עִם דַּיְסַת סֹלֶת קָרָה וּקְרוּשָׁה

שֶׁקִּבְּלָה אֶת צוּרַת הַכְּלִי

הָיוּ מַכְרִיחִים אוֹתִי לֶאֱכֹל

הָיִיתִי מְסָרֶבֶת וּבוֹכָה

מֵעוֹלָם לֹא בִּשַׁלְתִּי לִילָדַי

דַּיְסַת סֹלֶת

לֹא נִסִּיתִי לְהַאֲכִיל אוֹתָם

בְּדָבָר מֻצָּק וּמֻגְמָר

הִגַּשְׁתִּי לָהֶם מַחֲשָׁבוֹת וְרַעֲיוֹנוֹת

רַכִּים וְלֹא מֻשְׁלָמִים

הִסּוּסִים וְהִתְלַבְּטֻיּוֹת

חֲרָטוֹת וְהִתְנַצְּלֻיּוֹת...

שֶׁיְּבַשְּׁלוּ בְּשִׂמְחָה

אֶת הַדַּיְסָה

שֶׁהֵם אוֹהֲבִים.