אַרְבָּעִים צִבְעוֹנִים צוֹעֲנִים

לזכרה של שני אריאל

אַרְבָּעִים צִבְעוֹנִים צוֹעֲנִים

לִי לְפֶתַע פָּרְחוּ בַּגִּנָּה,

אַרְבָּעִים צִבְעוֹנִים צוֹעֲנִים

שֶׁשָּׁתְלָה לִי שָׁנִי בְּצִנְעָה.

אַרְבָּעִים כְּמִנְיָן הַשָּׁנִים

דִּמְדְּמוּ אֲדֻמִּים כְּשָׁנִי.

כָּל שָׁנָה בְּשִלְהֵי חֹדֶשׁ שְׁבָט

הֵם הוֹסִיפוּ אוֹתִי לְבָרֵךְ,

זֶה צָמַח כְּבָר, זֶה טֶרֶם נָבַט,

כָּךְ חַגִּי עַד אָבִיב הִתְאָרֵךְ.

אַרְבָּעִים צִבְעוֹנִים בַּגִּנָּה

נָדְדוּ מִשָּׁנָה לְשָׁנָה.

 בַּשָּׁנָה שֶׁפָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ

הֵם חָדְלוּ מִלִּפְרֹחַ

 עַד תֹּם

אַרְבָּעִים צִבְעוֹנִים... וְעַתָּה

רַק הַדֶּקֶל עוֹמֵד שָׁם יָתוֹם.

אַרְבָּעִים צִבְעוֹנֵי הַגִּנָּה

לִבְלְבוּ בְּלִבִּי בְּגִינָהּ.