לסוניה

לְסוֹנְיָה

יֵשׁ לִי חֲבֵרָה שֶׁהִיא רוֹפְאָה,

הַחֲבֵרָה הֲכִי טוֹבָה שֶׁלִי.

הִיא מֵבִינָה אוֹתִי בְּכָל שָׂפָה

וְגַם – בְּלִי.

גַּם אוֹתָה לִמְּדוּ לְנַגֵּן בִּפְסַנְתֵּר,

אַךְ לַשַָּׁוְא – הַמּוֹרָה רַק בַּדֶּלֶת דּוֹפֶקֶת,

הִיא מִיָד מַצְבִּיעָה בְּסַנְטֵר:

בִּצְרוְרְוֹת מְפַהֶקֶת.

הִיא נוֹתֶנֶת עֵצוֹת רַבּוֹת

בְּעֵת מַחֲלָה אוֹ סִבּוּךְ,

אֲבָל בְּאוֹתָן נְסִבּוֹת

עוֹשָׂה בְּדִיּוּק הָפוּךְ.

הִיא אֹוֹהֶבֶת לִטְעֹם מֵרִבָּה

(שֶׁכָּרֶגַע בֻּשְּׁלָה בְּגִיגִית),

אַךְ אוֹכֶלֶת מְעַט כְּשֶׁבָאָה –

רַק כַּפִּית,

      וְעוֹד כַּפִּית,

            וְעוֹד כַּפִּית,

                  וְעוֹד כַּפִּית,

                        וְעוֹד כַּפִּית...

ניסן תשס"ח    4/2008